כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י צוּר־לְבָבִ֥י וְחֶלְקִ֗י אֱלֹהִ֥ים לְעוֹלָֽם׃
Плоть моя и сердце мое угасает; Но Бог - это камень моего сердца и моей доли навсегда.
רד"ק
כלה. כשיכלה שארי שהוא נבשר ויכלה לבבי והוא הנפש החיה אשר בלב כל חי:
אלשיך
והטעם כי הלא מה בצע בהיות בארץ הלזו העכורה אם לא לעבוד את ה' במעשה או במחשבה והנה לא זה ולא זה יהיה לי אם אהיה תמיד על הארץ כי הלא ככלות כחי מה אעשה וזהו כלה שארי ובטל המעשה ולבבי ובטלה המחשבה ואם יאמר איש שאשאל מאת ה' יחזיקני את שארי ולבבי לעולם הנה זה אי אפשר לבעל חומר כי מי שהוא צור לבבי מצד הגוף וחלקי מצד הנפש כמה וד"א חלקי ה' אמרה נפשי הוא אלהים לעולם כלומר הוא לבדו המתמיד לעולם ואין זולתו מה שאין כן בשר ודם נמנע ההתמדה אחר עון אדם הראשון עד ישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה וזהו צור כו' אלהים לעולם ואין דומה לו מתמיד לעולם כמדובר: